A flood on one nation

the cover of the sefer Kishutei Kallah,
from hebrewbooks.org

The following is taken from the sefer Kishutei Kallah ('Decorations of the Bride') of Rabbi Nathan Neta of Shinyiva zt"l on Parashat Beshalach:

וישובו המים על מצרים, כי לפי שנשבע ה' שלא יביא מבול לעולם, אבל על אומה אחת מביא. או שיביאם אל תוך המים (על זה לא נשבע) - סוטה יא ע"א

'That the waters may come back upon the Egyptians', for יהוה swore He would not bring a flood on the world [again], but on one nation He would bring it; or, He would bring them into the water (on this He did not swear). (Sotah 11a)


Sources:

שמות י"ד, כ"ו: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם; וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל-מִצְרַיִם, עַל-רִכְבּוֹ וְעַל-פָּרָשָׁיו

Exodus 14:26: And יהוה said unto Moses: 'Stretch out your hand over the sea, that the waters may come back upon the Egyptians, upon their chariots, and upon their horsemen.'

Babylonian Talmud Tractate Sotah Page 11a:

This section of the Babylonian Talmud collects commentaries of the sages (200-500 CE) on the Biblical story of the Jewish people under Egyptian slavery, as told in the first chapters of the book of Exodus. The text is composed of quotations from the Torah (the Five Books of Moses), followed by interpretations of the sages, whose views are grounded in the quotations themselves, or in quotations from other parts of the Torah:

"A new king arose..." (Exodus 1:8) Rav and Shmuel [differed in their interpretation]: One said [the Pharoah was] actually new and one said his decrees were new. He who said actually new [based his view on the verse] as it is written 'new'; and he who said his decrees were new, as it is not written 'And he died and he reigned.'

[Note: Brazil and Australia have new leaders, who come in the footsteps of a past leader who was infamously anti-Israel. Brazil's Lula recently established the first Palestinian embassy in Brazil. Australia's Rudd left a deep diplomatic divide between Australia and Israel.]

"Who knew not Joseph" — he was like one who did not know [Joseph] at all.

"And he said unto his people, Behold the people of the children of Israel." A Tanna [sage who lived prior to 200 CE] taught: He originated the plan first, and therefore was punished first [referring to Pharoah]. He originated the plan first, as it is written: 'And he said unto his people' (Ex 1:9); therefore he was punished first, as it is written: 'Upon you, and upon your people, and upon all your servants.' (Ex. 7:29)

"Come, let us deal wisely with him" — it should have been "with them" [plural, not singular] — Rabbi Chama in the name of Rabbi Chanina said: [Pharaoh meant,] 'Come and let us outwit the Saviour of Israel. With what shall we afflict them? If we afflict them with fire, it is written: "Behold יהוה will come in fire" (Isaiah 66:15) and it is written "יהוה will judge by fire". [If we afflict them] with the sword, it is written: 'And by His sword all flesh." No, let us afflict them with water, because the Holy One, blessed be He, has already sworn that he will not bring a flood upon the world; as it is said: "For this to Me is like the waters of Noah, as I swore that the waters of Noah should no more go over the earth, so have I sworn that I would not be angry with you, nor will I rebuke you." (Isaiah 54:9) They were unaware, however, that He would not bring a flood upon the whole world, but upon one people He would bring it; or alternatively, He would not bring [the flood] but they would come and fall into it. Thus it says: "And the Egyptians fled towards it" (Exodus 14:27)...

Rabbi Chiya son of Abba said in the name of Rabbi Simai: There were three in that plan: Balaam, Job, and Yitro. Balaam who devised it was slain; Job who silently acquiesced was afflicted with sufferings; Yitro, who fled, merited that his descendants should sit in the Chamber of Hewn Stone.

 בבלי מסכת סוטה דף י"א ע"א

ויקם מלך חדש וגו

רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו מאן דאמר חדש ממש דכתיב חדש ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו דלא כתיב וימת וימלוך

אשר לא ידע את יוסף דהוה דמי כמאן דלא ידע ליה כלל

ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל

תנא הוא התחיל בעצה תחילה לפיכך לקה תחילה הוא התחיל בעצה תחילה דכתיב ויאמר אל עמו לפיכך לקה תחילה כדכתיב ובכה ובעמך ובכל עבדיך

הבה נתחכמה לו להם

מיבעי ליה א"ר חמא ברבי חנינא באו ונחכם למושיען של ישראל במה נדונם נדונם באש כתיב כי הנה ה' באש יבא וכתיב כי באש ה' נשפט וגו' בחרב כתיב [(ישעיהו סו, טז) ובחרבו את כל בשר] אלא בואו ונדונם במים שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם שנאמר (ישעיהו נד, ט) כי מי נח זאת לי וגו' והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא אבל על אומה אחת הוא מביא אי נמי הוא אינו מביא אבל הן באין ונופלין בתוכו וכן הוא אומר (שמות יד, כז) ומצרים נסים לקראתו והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב (שמות יח, יא) כי בדבר אשר זדו עליהם בקדירה שבישלו בה נתבשלו מאי משמע דהאי זדו לישנא דקדירה הוא דכתיב (בראשית כה, כט) ויזד יעקב נזיד
א"ר חייא בר אבא א"ר סימאי שלשה היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית שנאמר (דברי הימים א ב, נה) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב וכתיב (שופטים א, טז) ובני קיני חתן משה וגו'